כששרית חדד פגשה את מדונה – מה ניתן ללמוד מרשימת ההשמעה של גלגלצ – חלק ראשון

נדב רביד, מנהל גלגלצ, פרסם אתמול את רשימת ההשמעה של גלגלצ בשנת 2015. זה נראה לי כמו מידע מאוד מעניין. יותר מזה, זה נראה לי כמו אקט מאוד יפה ומאוד חשוב של שקיפות. אני אוהב שקיפות. סתיו שפיר אומרת ששקיפות זה טוב.

אז חפרתי קצת בנתונים. [זה החלק הראשון של פוסט בן שלושה חלקים. לקריאת החלק השני (קול באישה ערווה?).  לקריאת תגובתו של נדב רביד לממצאים המובאים בחלק הראשון והשני. לקריאת החלק השלישי (אני לא פוני).].

רשימת ההשמעה כוללת את כל השירים שהושמעו בגלגלצ במהלך שנת 2015, החל מה- 1 בינואר ועד ה- 31 באוקטובר. הרשימה כוללת 98,763 רשומות (כל רשומה מתארת השמעה אחת של שיר). סך הכל, הושמעו בתקופה זו בגלגלצ 6,329  שירים שונים, שבוצעו על ידי 2,904 אמנים שונים (1).

כל רשומה, המתארת השמעה אחת של שיר, מכילה את הנתונים הבאים: תאריך ההשמעה, שעת ההשמעה, משך השיר, שם השיר, מק”ט של השיר ואת שם האמן.

בנוסף, כוללת הרשימה שפורסמה גיליון “שירים חדשים בפלייליסט יום” המכילה 135 שירים. אותי הגיליון הזה קצת פחות עניין אז לא התעמקתי בו.

ישראלי מול לועזי – מיליציית מיסוי נוספת?

40% מהשירים שהושמעו בגלגלצ בשנת 2015 הם שירים ישראליים, לעומת 60% שירים לועזיים (2). הפילוח הזה הינו יחסית יציב גם כשסופרים את ההשמעות עצמן (43% ישראלי, 57% לועזי).

כשמפלחים לפי האמן המבצע, מתגלה תמונה מעניינת: 29% מהאמנים שהושמעו בגלגלצ בשנת 2015 הם אמנים ישראלים, לעומת 71% אמנים לא ישראלים. אם הייתי גיא רולניק או ירון זליכה הייתי מסתער על הממצא הזה: גם כאן השוק הישראלי הינו שוק ריכוזי! מעט אמנים, הרבה שירים, הרבה השמעות. ברשימת ההשמעה של גלגלצ, אמן ישראלי זוכה בממוצע ל- 50.4 השמעות בשנה, בעוד שאמן בינלאומי זוכה בממוצע ל- 27.6 השמעות. מישהו אמר שישינסקי 3 ?

הפלייליסט עובד!

עברי לידר הושמע בגלג”צ השנה 707 פעמים והוא מוביל את המצעד (למען האמת הוא הושמע קצת יותר, אם סופרים גם את ההשמעות של TYP ואת ההשמעות של שירים אותם הוא מבצע ביחד עם אמנים אחרים – נינט טייב, נתן גושן, שרון חזיז, ריטה ואסף אמדורסקי – מגיעים ל- 854 השמעות). לעומתו, בתחתית הרשימה ישנם לא פחות  מ- 405 אמנים שהושמעו בגלגלצ השנה פעם אחת בלבד. בקבוצה המכובדת הזו צדה את עיניי להקת נוף ילדותנו Dog Eat Dog (עם השיר האגדי “No Fronts”, עם שורה כמו “No soap box politics” מפתיע שהם לא הושמעו יותר) ולהקת סינרגיה (“תראי זה אני”) – איך חולפת תהילת עולם. אסתר עופרים, למי שתהה, גם היא שייכת למועדון ה”התפלק לי” (השמעה יחידה של השיר “זמר נוגה”, הייתי מצפה ליותר מתחנה של אשכנזים).

 תצוגת כמות ההשמעות לפי אמן, ממויינת מהאמן המושמע ביותר למושמע פחות, חושפת את ההשפעה החזקה של הפלייליסט:

occurances
כמות ההשמעות לפי אמן

התרשים חושף התנהגות Power Law אופיינית (מעט אמנים אחראים להרבה השמעות, “זנב ארוך” של הרבה אמנים שזוכים למעט השמעות). מתוך סה”כ 2904 אמנים שהושמעו בשנת 2015:

  1. 700 אמנים (24% מסך כל האמנים המושמעים) אחראים ל- 80% מההשמעות (ציות כמעט מושלם לעקרון פארטו).
  2. 209 אמנים אחראים ל- 50% מההשמעות.
  3. 45 אמנים אחראים ל- 20% מההשמעות, והם:
Top45.png
45 האמנים המושמעים ביותר בגלגלצ בשנת 2015

כוכבי הפריים טיים וציפורי הלילה

מעניין לחקור את תבניות ההשמעה של גלגלצ גם בהיבט ההשמעה לאורך היממה. נגדיר, לצורך הניתוח שלנו, פריים טיים בין השעות 06:00 ל- 10:00 (אנשים בדרך לעבודה) או בין השעות 16:00 ל- 20:00 (אנשים בדרך הבייתה). אין לי מושג אם זו הגדרה מדוייקת, או אם יש הגדרה מדוייקת מוסכמת בכלל, אבל לי זה נראה הגיוני, ומכיוון שזה הניתוח שלי אז זה בסדר.

כעת, נפריד את רשימת ההשמעות של גלגלצ להשמעות “פריים טיים” ולהשמעות “אוף-פריים”. מהרשימות המופרדות ניתן למדוד את כמות ההשמעות (ליחידת זמן) של כל אמן בפריים טיים ובאוף-פריים. מעניין לראות מי הם האמנים שמושמעים הרבה בפריים ומעט באוף-פריים (זאת אומרת, ההפרש בין ההשמעות ליחידת זמן בפריים להשמעות ליחידת זמן באוף-פריים הוא הגבוה ביותר) – נקרא לאלו “כוכבי הפריים”. לעומת זאת, מעניין גם לראות מי הם “ציפורי הלילה” (האמנים שההפרש בין כמות ההשמעות ליחידת זמן באוף-פריים לכמות ההשמעות ליחידת זמן בפריים הוא הגבוה ביותר עבורם).

לפי ניתוח זה, 20 “כוכבי הפריים” של גלגלצ הם:

אברהם טל, עברי לידר, יובל דיין, אריאל זילבר, אהוד בנאי, רוני דלומי, אביב גפן, אריק איינשטיין, קרולינה, ג’ין בורדו, דודו טסה, יזהר אשדות, עידן חביב, מוקי, לירן דנינו, יהודית רביץ, מוש בן ארי, Adele, Coldplay, Sia, .

ו- 20 “ציפורי הלילה” הם:

רועי פרייליך, אריק ברמן, נצ’י נצ’ וטונה, ועדת חריגים, משה פרץ ועומר אדם, גל מלכה וסטטיק,  Arcade Fire, Bjork, The Doors, Hot Chip, The National, A-WA, Pixies, Sufjan Stevens, Mark Ronson, Bruno Mars, Future Islands, Eva Simons, Jeff Buckley, Alt-J, Kendrick Lamar.

הרשת החברתית – על מרגול, Eddie Vedder, ומה שביניהם

אני לא מבין כלום ברדיו. אבל נראה לי שכשעורכים תוכנית, סדר השמעת השירים הוא לא פחות חשוב מהשירים עצמם. אני זוכר את מבטי המבוכה של האורחים בחתונה שלי, כאשר התקליטן החליט לנגן את “בדד” של זוהר מייד אחרי “Becoming insane” של Infected Mushroom. אז בואו ננסה קצת לחקור את התבניות שמסתתרות גם בסדר ההשמעה, ולא רק ברשימות השירים עצמן.

אם עורך מחליט להשמיע שיר של מרגול מייד אחרי שיר של Eddie Vedder, כנראה שהוא חושב שיש ביניהם איזשהו קשר. כנראה הוא חושב שהשילוב הזה “יישמע טוב” למאזין הממוצע. אם ההחלטה הזו חוזרת שוב ושוב, למשל, אם במהלך שנת 2015 עורכי גלגלצ החליטו להשמיע את מרגול אחרי Eddie Vedder 20 פעמים, זאת אומרת שיש כאן קשר חזק (לא, כמובן שזה לא קרה). קשרים חזקים כאלו יכולים לחשוף איזושהי תבנית, גלויה או נסתרת, שמניעה את עורכי התוכניות של גלגלצ.

כדי לחקור אם גם בסדר ההשמעה מסתתרות תופעות מעניינות, השתמשתי בטכניקה של ניתוח רשתות חברתיות (SNA  – Social Network Analysis).

נתבונן ברשימת 100 האמנים המושמעים ביותר בשנת 2015. מתוך הרשימה הזו ניצור “רשת חברתית”, כאשר הקשרים בין החברים ברשת מבטאים השמעות סמוכות של השירים שלהם. עוצמת הקשר (עובי הקו) מבטאת את כמות ההשמעות הסמוכות.

glglz100
ה”רשת החברתית” של 100 האמנים המושמעים ביותר בגלגלצ ב- 2015

בוא נסתכל, לדוגמא, על עברי לידר. האמנים שמושמעים בסמוך אליו באופן התדיר ביותר הם (בסוגריים – כמות ההשמעות המשותפות במהלך השנה):

madonna(11), Sia(8), Lana Del Rey(8), Lorde(7), George Ezra(7)

וריטה(7).

IvryLeaderEgoNetwork

ה”חברים” של שמעון בוסקילה, לעומת זאת, הם:

אהוד בנאי(5), כנסיית השכל(3), דודו טסה(3), ו- Adele (3).

ShimonBuskilaEgoNetwork

ישי לוי? קשר חריג (וחזק מאוד) לדודו טסה (13 השמעות סמוכות במהלך השנה).

IshayLeviEgoNetwork

קשרים חזקים נוספים:

התקווה-6 ואריאל זילבר – 16 השמעות סמוכות, החצר האחורית ואריק איינשטיין (14), נצ’י נצ’ ואהוד בנאי (14), ארז לב ארי וברי סחרוף (14), מוש בן ארי ואריאל זילבר (13), אהוד בנאי וקובי אפללו (13).

בואו ננסה להבין מהן “הקליקות” שמתגלות מתוך רשימת ההשמעה של גלגלצ. לצורך כך אשתמש בטכניקה של ניתוח “קהילות” על גבי רשת חברתית (Cluster Analysis). מבלי לחפור יותר מדי, זו טכניקה שמשתמשים בה די הרבה על מנת לזהות “קהילות”. “קהילה” הינה קבוצת חברים ברשת שהקשרים בינם לבין עצמם הינם חזקים (יחסית), בעוד שהקשרים בין לבין חברי קהילות אחרות הינם “חלשים”. זאת טכניקה שימושית למגוון די רחב של שימושים – למשל חלוקת המשתמשים בטוויטר ל”קהילות” מאפשרת לכוון בצורה יותר אפקטיבית את הפרסום.

לקחתי את הרשת שיצרנו מ- 100 האמנים המושמעים ביותר בשנת 2015, והרצתי עליה אלגוריתם לניתוח קהילות. התוצאה לפניכם, 100 האמנים המושמעים ביותר מחולקים בצורה טבעית ל- 4 קבוצות, באופן הבא:

top100artists-4groups
חלוקת 100 האמנים המושמעים ביותר בגלגלצ לשנת 2015 ל”קהילות”

נדמה לי שזו תוצאה מעניינת. בוא נסתכל למשל בחברים של קבוצה מס’ 4 (הקבוצה הצהובה). אלו החברים בה: דודו טסה, ברי סחרוף, אהוד בנאי, טונה, כנסיית השכל, Mumford & Sons, Kutiman, ארז לב ארי, קובי אפללו, נצ’י נצ’, יהודה פוליקר, חנן בן ארי, עמיר בניון, Alt-J, Chet Faker, Stevie Wonder, U2, שמעון בוסקילה, הפרוייקט של עידן רייכל, ישי לוי, מאיר אריאל.

לא בטוח שיש לי חשק להיכנס עמוק מדי לויכוח של מירי רגב עם גלגלצ, אבל אם אני מבין נכון את הנתונים, מרבית האמנים ה”מזרחיים” שנמצאים ברשימת ה- 100 המושמעים ביותר (שמעון בוסקילה, עמיר בניון, ישי לוי) והאמנים שיש במוזיקה שלהם איזשהו ניחוח מזרחי (אהוד בנאי, דודו טסה, קובי אפללו, יהודה פוליקר) – נמצאים בקבוצה הזו. יתרה מזו, חיפשתי וחיפשתי, והאמן ה”מזרחי” היחיד שמצאתי שמתקבץ לקבוצה אחרת היא שרית חדד.

אני לא מבין המון במוזיקה, אבל נדמה לי שלקבוצה מס’ 2  (טורקיז) גם יש איזשהו מאפיין אחיד – קבוצת פופ מיינסטרים (רוני דלומי, לירן דנינו, עברי לידר, עילי בוטנר, Adele, Madonna וכו’).

 זאת אומרת, מעבר לממצא הידוע והמוכר של מיעוט יחסי של אמנים מזרחיים בפלייליסט, רשימת ההשמעה של גלגלצ נוטה גם “לקבץ” אמנים לפי ז’אנר (מזרחיים עם מזרחיים, פופ עם פופ וכו’) ולהשמיע אותם בסמיכות.

הייתי מאוד שמח להעמיק את מחקר התופעה הזו, אולם אין לי כרגע שום רעיון או דרך לתאר בצורה מדוייקת מהו הז’אנר של כל אמן או של כל שיר. אם למישהו יש רעיון טוב – אשמח לשמוע!

מעניין?

מוזמנים להעיר הערות, לתקן תיקונים ולהציע הצעות.

הערות והסתייגויות

  • (1) הקיבוץ לפי אמנים בוצע באמצעות קיבוץ פשוט על שם האמן, כפי שמופיע ברשימת ההשמעה. צורת קיבוץ זו לא מדוייקת ב- 100% מכיוון שהיא לא לוקחת בחשבון שירים שמבוצעים במשותף. כך, למשל, בצורת הקיבוץ הזו “עברי לידר”, “עברי לידר ונתן גושן” ו- “TYP” נספרים כאמנים שונים. מרפרוף על הנתונים עושה רושם שלחוסר הדיוק הזה השפעה זניחה על התוצאות. אם יש אמנים שמרבים להוציא שירים כחלק מהרכב, ומשנים את ההרכב בתדירות גבוהה – הם “יקופחו” מצורת הניתוח הזו. [הערה מאוחרת]: עושה רושם שהמקופח הראשי מצורת הניתוח הזו הוא עידן רייכל. בעוד שלפי הניתוח הנוכחי הפרוייקט של עידן רייכל מדורג רק במקום ה- 84 עם 215 השמעות, אם מקבצים ביחד את כל שירי הפרוייקט (מופיעים ברשימת ההשמעה כ”הפרוייקט של עידן רייכל”, “הפרוייקט של עידן רייכל,אילן דמתי”, “הפרוייקט של עידן רייכל, תמיר נחשון”, “עידן רייכל”, “הפרוייקט של עידן רייכל,כברה קסאי” וכו’) – הפרוייקט מבצע קפיצה מטאורית למקום השני (שני רק לעברי לידר) עם 774 השמעות. מצד שני – מודל “הפרוייקט” של עידן רייכל הוא באמת חריג (בכל שיר הזמר המוביל מתחלף) כך שלדעתי הוא אינו מעיד על הכלל.
  • (2) את החלוקה לשירים ישראליים מול שירים לועזיים ביצעתי פשוט לפי השפה בה שם האמן מתועדת ברשימת ההשמעות של גלגלצ. מהסתכלות כללית בטבלה נראה שזה באמת משקף בצורה טובה את המציאות. אמנים ישראליים ששרים באנגלית נספרים, לטובת החלוקה הזו, כישראליים.
Advertisements

13 thoughts on “כששרית חדד פגשה את מדונה – מה ניתן ללמוד מרשימת ההשמעה של גלגלצ – חלק ראשון

      1. אפשר לקבל את כתובת המייל או הפייסבוק שלך? אשמח לחלוק רעיונות, ומפת חום שעשיתי להשמעות מיינסטרים

        Like

  1. יכול להיות שפיספסתי משהו, אבל אני לא כל כך מבינה מה הבעיה בקיבוץ של האמנים..
    ממש הגיוני לדעתי שאומנים שהז’אנר שלהם דומה יושמעו בסמיכות –
    כמו שאמרת, מרגול ואדי וודר לא הולכים יד ביד
    אז למה זו פתאום בעיה שרוב האמנים שמנגנים מזרחית מקובצים לקהילת השמעה מסויימת?

    Like

    1. היי מאיה. לא אמרתי שיש בעיה.
      בכלל – בכל סדרת הפוסטים בנושא גלגלצ ניסיתי להימנע כמה שאפשר משיפוט או מאג’נדה. ניסיתי פשוט לתאר מגמות כפי שהן משתקפות מנתוני רשימת ההשמעה של גלגלצ – ולהניח לקורא לבצע את השיפוט (חרגתי מהכלל הזה בפוסט השני בסדרה – http://tinyurl.com/px58s3w – פשוט בגלל שהיה נראה לי שהנתונים לגבי השמעת נשים הם שערורייתיים).
      דרך אגב – בהתייחסות שלו לממצאים, נדב רביד, מנהל גלגלצ, בגדול מאשר את הממצא: “יש בגלגלצ הנחיה לערוך מוזיקה באופן הכי מוזיקלי שניתן. למה הכוונה? בגלל שהמנעד המוזיקלי הוא באמת רחב מאוד, חסר פרופורציה אפילו בהשוואה לתחנות דומות בחו״ל, הנסיון הוא לייצר מעבר חלק והדרגתי בין ז׳אנרים וסגנונות באמצעות מעברים מוזיקליים. הסמיכות בין שני שירים בעריכות היא בדיוק הקרבה המוזיקלית שמוצאים העורכים.”. http://tinyurl.com/pck6reh

      Like

  2. היי עומר,

    אחלה בלוג , כיף לקרוא וניתוח מעניין מאוד.

    הייתי חושב להוסיף קצת מידע לניתוח:

    סוג היום – יום עבודה \ סופ”ש \ חג \ חופשה \ יום זיכרון (גם יום פיגוע לצורך העניין) – בהחלט משפיע על שעות הפריים טיים, וככל הנראה גם על התוכן

    אקלים או באופן יותר כללי עונת השנה. לך תדע, אולי מרגול מככבת בקיץ ואהוד בנאי כשיורד גשם

    גם אורך השיר ,שהוא מידע זמין ,יכול לתת אינדיקציה לכמות ההשמעות. בטח יש איזשהו זמן אופטימלי לשירים שמתנגנים ביום ובלילה מסוג מסוים (סתם דוגמא)

    אם אפשרי, מעניין גם לשלב את המלחין והמעבד.
    ממה שאני זוכר הם גם מקבלים נתח בתמלוגים ולך תדע אולי יש שם patterns
    הייתה כתבה על כך בידיעות בסופ”ש לפני כמה שבועות – על מי גוזר קופון מהשמעה בפלייליסט וכמה

    אורי

    Like

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s